2
אנכי ה' אלהיך. זו מצות עשה לידע ולהאמין כי יש ה' שהוא הווה וקדמון ומאתו היה הכל ושאותו הוא לנו לאלהים ואנחנו עמו חייבים לעובדו ואמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי הוצאתו אותנו משם תורה על המציאות ועל החפץ כי בידיעה ובהשגחה ממנו יצאנו משם וגם תורה על החדוש כי עם קדמות העולם לא תשתנה דבר וגם תורה על היכולת והיכולת תורה על הייחוד כמו שנא' למען תדע כי אין כמוני בכל הארץ ולכך אמר אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר אשר בראתי שמים וארץ בעבור כי הם יודעים ועדים בכל אלה. י"מ אנכי הוא שאמרתי לאברהם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואני שקיימתו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול והוצאתי אתכם מארץ מצרים. ושני דברות הראשונות אנכי ולא יהיה לך בדיבור הקב"ה לישראל והאחרים שאינם מדברים לנוכח אמרם משה לישראל וזהו שאמרו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום והאי דכתיב וידבר אלהים את כל הדברים ועוד כתיב את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם ויכתבם על שני לוחות אבנים אלמא כאשר אמרם כתבם פי' הרמב"ן ודאי עשרת הדברות שמעו מפי הגבורה אלא שלא הבינום והוצרך משה לפרשם להם חוץ משנים ששמעו והבינום מפי הגבורה והכונה בזה שיהיו כולם נביאים שומעים מפי הגבורה בייחוד השם ובאיסור ע"ז:
3
מבית עבדים. שהייתם עבדים א"כ ראוי הוא שתהיו עבדי כיון שפדיתי אתכם מהיות עבדים. וי"מ מבית עבדים ממצרים שהם מבני חם שנאמר בו עבד עבדים יהי' לאחיו דכתיב ובני חם כוש ומצרים. ונאמרו כל הדברות בלשון יחיד ולא כאשר התחיל אתם ראיתם וגו' אם שמוע תשמעו והטעם להזהיר כל יחיד ויחיד מהם כאלו מדבר עם כל אחד ואחד לבדו שלא יחשבו שילך אחר הרוב והיחיד ינצל עמהם: